מחוויות האנשים במרכז

הכירו כמה מחברי המרכז לחרש-עיוור:

שמעון: לקחת אחריות על החיים " כאשר הגעתי פעם ראשונה למרכז לחרש-עיוור התחלתי להבין כי למרות שהייתי אז כבר מעל גיל 50, הייתי תלוי לחלוטין באחותי בכל החלטה חשובה. כשרציתי לצאת לטיול, היא זו שהחליטה האם אני יכול לצאת ובאיזה שעה אני צריך לחזור. אפילו חשבון הבנק שלי היה רשום על שמה. אני אדם נבון, עוד שנים רבות לפניי ולא הייתי מסוגל לנהל אורח חיים עצמאי. שנאתי את זה! המרכז לחרש-עיוור עזר לי לשנות את אורח חיי. כאן עזרו לי להבין אילו היבטים של חיי יכולים להיות נגישים לי. ההשתתפות בקבוצת הפסיכודרמה נתנה לי ביטחון לומר לאחותי שאני מבוגר ומסוגל לטפל בעצמי. כעת, אני שמח לספר שאני מקבל החלטות בעצמי ומטפל בענייני הכספיים לבד."

לפגוש את רוני (מאת החונכת שלה, דנה) כשהגעתי לתיכון לחרשים, אחת המורות הציגה בפניי את רוני, בת 17. שאלתה הראשונה של רוני אליי הייתה: "יש לך בעיות ראייה?" השבתי בחיוב.

רוני שמחה לראות שאני צעירה, בת 28. היא הייתה בטוחה שאהיה הרבה יותר מבוגרת ממנה ושלא נצליח לתקשר. התחלנו להכיר זו את זו ורוני סיפרה לי על בית הספר שלה ועל משפחתה. היא שאלה הרבה שאלות על תסמונת אשר וראיתי שהיא מאוד מוטרדת וזקוקה למידע. רק חודשיים קודם לכן נודע לה שיש לה תסמונת אשר והיא לא האמינה שזה קורה לה. היא נבדקה משום שבת דודתה, שהייתה בהריון, גילתה שהיא נשאית והמליצה לאמא של רוני לבדוק אותה.

עניתי על כל שאלותיה של רוני. היא אמרה שמאז גילתה שיש לה את התסמונת, היא אינה מצליחה להירדם בלילות. היא סיפרה גם שהחבר שלה מתחיל להתרחק ממנה מאז שאמרה לו בטעות שעד גיל 20 היא תתעוור.

הוקל לרוני כששמעה שגם לי יש תסמונת אשר ושהיא יכולה סוף סוף לחלוק את רגשותיה. אמרתי לה שלמרות הכל, המשכתי בחיי: התנדבתי לצה"ל, למדתי לתואר ראשון, התחתנתי וילדתי ילדים. היא החלה להבין שגם היא תוכל לעשות כל מה שתרצה. רוני היא תלמידה טובה ואני יודעת שיש לה מוטיבציה להצליח. היא שאלה מתי ניפגש שוב וקבענו את הפגישה הבאה. ביקרתי בביתה ונפגשתי עם אמה, שלקחה קשה מאוד את הבשורה על האבחנה. אמרתי לה שגם אמי הגיבה כך. אני חושבת שרוני תוכל להיעזר מאוד בפגישות עמי במהלך החודשים הקרובים.

שושנה: לתקשר בעצמי - כאשר פתחו במרכז לחרש-עיוור את מרכז קרטן ללימודי מחשבים הייתי בין התלמידות הראשונות. המורה שלי היה יעקב ביבאס, הוא אחד מחברי הצוות שהוא גם בעל תסמונת אשר (מלמד את שושנה) אני אשה כבדת שמיעה ולקויית ראייה, והוא לימד אותי כיצד לתקשר באמצעות המחשב. "סוף סוף אני יכולה לשוחח עם החברות שלי בעצמי! אני כבר לא צריכה לחפש מתנדבים שיעזרו לי לבצע שיחות טלפון בשעות מוזרות. זו הקלה עצומה!" (מספרת שושנה).

יורי: לעבור אך להישאר בסביבה "אני לומד באולפן לעברית במרכז לחרש-עיוור כבר כמה חודשים והשיעורים עוזרים לי מאוד בלימוד עברית. מאז שהגענו לישראל מאוקראינה לפני כמה שנים, אני חי עם אמי בקרית גת, אבל כעת קיבלתי אור ירוק מהביטוח הלאומי לעבור לדירה באופקים. אני מתרגש מאוד מהמחשבה על כך שאהיה עצמאי, אך אופקים רחוקה מאוד ממרכז תל אביב, אז אאלץ להחליף את שיעורי האולפן בערב לשיעורי בוקר כדי שלא אצטרך לנסוע בלילה, שכן אני סובל מעיוורון לילה. אני והתלמידים האחרים באולפן מתייחסים ללימודים בצורה מאד רצינית. דוגמה לרצינות שבה אנו מתייחסים לשיעורי האולפן היא סאשה, חברה לכיתה, שעברה ניתוח מוח וחזרה לאולפן כמה ימים לאחר שהשתחררה מבית החולים כדי לא להפסיד יותר מדי שיעורים."

מסר של תודה יאיר (65), המשתתף במרכז הלמידה זה שמונה חודשים, שלח למורה שלו את המסרון הבא: "שלום! היום השתמשתי במחשב, נהניתי מאוד והיה לי כיף. יעקב הוא מורה מצויין, נחמד מאוד וסבלני. אני מאוד מצפה ללמוד בשבוע הבא עוד על השימוש במחשב. בעתיד גם אקנה לעצמי מחשב. אני מעריך מאוד את כל עזרתך ועידודך. תודה רבה! שלום ונתראה בקרוב. אני מאוד שמח! יאיר".

צעדים ראשונים ביצרנות שני משתתפים מהתכנית החדשה ליוזמה תעסוקתית כבר מצאו עבודות. אחד החל לעבוד בתפקיד פקידותי בחברת אשראי והשני מתחיל בקרוב קורס הכשרה לניתוח מעגלים מודפסים.