יהודה מלכה, אח שכול:
"עדי שלנו,
אתמול צעדנו זכרנו וסמנו בצעדה ובטקס בנהריים במקום בו נגדעו כל חלומותייך וכל העשייה שלך. הגענו לראשונה כ75 איש מהמרכז לחירש עיוור בית דוד היינו חרשים עיוורים, חרשים, שומעים יחד זכרנו את פועלך בקהילת החרשים בבית שמש איך תמיד היית שם בשביל כולם איך היית מתרגמת להורים ולכולם באהבה ובמסירות.
עדי,
אתמול חוינו חויה אחרת חויה של הכלה שלמות והגשמת חלום. חלום של כולנו שקהילת החרשים תהיה שותפה להנצחה שלך ואנו שמחים שהמרכז לחירש עיוור מכון בית דוד הרימו את הכפפה והשתתפו בצעדה ובטקס.
הטקס היה מונגש לכולם לכל אחד היה מתווך תקשורת ותומך חזותי שתווך/תיאר לו מה קורה בסביבה ואיך גבעת הפרחים פורחת ותיארו להם איך אורנה שמעוני ניראת וכמה אור היא מאירה לכולם.
החויה הייתה כה מרגשת עבורנו לראשונה אמא הרגישה גאווה וכבוד שהקהילה איתה צועדת וזוכרת איתה ואותך כמובן.
היה מרגש לראות ברחבת הטקס ידיים מסמנות מכל מקום ומקום ומתורגמנים עומדים ומנגשים לכולם היה מרגש לראות את המנון התקווה מסומן בקהל וכולם מתפאלים ומתרגשים מהמחזה הלוואי שיהיה כך בכל שנה ושנה. ששפת הסימנים לא תהיה האטרקציה של הטקס שזה יהיה ברור לכולם ולקהילה שתקח יוזמה ותגיע לטקסים.
עדי שלנו,
מיד לאחר הטקס נסענו למושב ירדנה לאירוח כורדי כדי לסיים את היום בטעם של חיים, שמחה והמשכיות. אכלנו ארוחה כיד המלך ורקדנו ושמחנו כולנו יחד וסיפרנו עלייך רבות על שמחת חיים שלך ועל כל פעלך ועל זה שאת תמיד איתנו וכל מה שאנחנו עושים בקהילת החרשים וחרשים עיוורים זה לזכרך שישאר איתנו לעד.